פימיינטוס דה פדרון

פימיינטוס דה פדרון הם פלפלים ירוקים קטנים מגליציה, שמטגנים שלמים בשמן זית ומוגשים חמים עם מלח. הם טאפס נפוץ בספרד.

מה זה באמת

המנה בנויה על פלפלי פדרון ירוקים קטנים (זן של Capsicum annuum שגדל סביב העיירה פדרון בגליציה), שמבשלים שלמים בשמן זית עד שהקליפה מתנפחת ומתרככת, ואז מתבלים אותם, בדרך כלל במלח ים גס. הפלפלים מטוגנים זמן קצר על אש בינונית עד גבוהה, כך שהבשר נעשה רך והקליפה מצטרבת במקומות.

המאפיין המגדיר הוא השונות בחריפות: רוב הפלפלים מתוקים ומתונים, אבל אחוז קטן מהם חריף במידה ניכרת, ואין דרך לזהות אותם לפני האכילה. המנה מוגשת לרוב כצלחת משותפת, ובספרד נפוץ הביטוי “יש חריפים ויש לא”. היא שונה מפלפלי שישיטו, זן יפני דומה במראהו שמוכן לעתים בצלייה במחבת עם רוטב סויה; ההכנה הגליצית הקלאסית משתמשת רק בשמן ובמלח.

איך מגישים

• מוגש חם כטאפס או כמנה ראשונה, ישירות מהמחבת, בצלחת משותפת.
• נאכל שלם, כשאוחזים בגבעול, והגבעול נזרק לאחר אכילת הפלפל.
• לרוב מלווה בלחם וכוס יין לבן גליצי או בירה.
• על הסועדים לצפות לכך שכעשירית מהפלפלים עשויים להיות חריפים.

איך לכתוב את זה בתפריט

• יש לכנות את הפלפלים “פימיינטוס דה פדרון”, מטוגנים בשמן זית ובמלח ים, כדי ליצור ציפייה למנה משותפת.
• יש לציין שמספר קטן של פלפלים חריף, שכן אורחים עשויים לא לצפות לחריפות בירק שנראה מתון.
• יש לציין שהמנה טבעונית, ללא מרכיבים מן החי.
• אם מוגשת עם רוטב טבילה, יש לפרט את הרוטב ואת אלרגניו בנפרד, למשל איולי המכיל ביצים.