מרק קובה

מרק קובה הוא כיסוני סולת ממולאים בבקר ובצל מתובלים, המתבשלים בשלמותם במרק חמצמץ. יהודי עיראק וכורדיסטן הביאו את המסורת לישראל, בין היתר בעליות הגדולות של שנות החמישים. זהו סיר משפחתי מוכר לערב שבת, המכינים מראש לשולחן רחב.

מה זה באמת

לשים סולת ומעט קמח לבצק חלק וגמיש, משטחים דק סביב מילוי בקר טחון, בצל ותבלינים חמים, וסוגרים לכדור או לצורה מאורכת. הכיסונים נכנסים לסיר ללא בישול מוקדם. במרק קובה סלק, הסלק נותן צבע אדום עמוק ומתיקות עדינה; קובה חמוסטה היא קרובת משפחה ירוקה וחמצמצה יותר עם מנגולד וסלרי.

מבשלים בעדינות עד שהמעטפת רכה וקצת שקופה בקצוות, בלי שתתפרק. לימון בסוף מחדד כל אחת מהגרסאות: המרק צריך להיות חמצמץ במובהק ולא רק מלוח ועשיר.

איך מגישים

• בקערה עמוקה עם שניים או שלושה כיסונים, מרק וירקות בנדיבות.
• עם פלחי לימון, ולעיתים צ׳ילי בצד לתוספת חמיצות או חריפות.
• כמנה עיקרית בערב שבת, מסיר גדול שהוכן מראש.
• בבתים רבים עם אורז בצד, אף שהמרק הוא ארוחה מלאה גם בלעדיו.

איך לכתוב את זה בתפריט

• כתבו אם זה קובה סלק או קובה חמוסטה; הצבע והטעם שונים מאוד.
• ציינו חיטה במעטפת הסולת; החלפה פשוטה לא תשמור על אותו מרקם. בגרסת סלרי ציינו גם אותו.
• הגדירו מנה עיקרית כשזה גודל ההגשה: הכיסונים משביעים יותר מכפי שגודל הקערה מרמז.

הרכיבים, האלרגנים והמידע התזונתי המופיעים כאן מתארים מתכון אופייני. אין בהם הצהרה מחייבת לגבי מסעדה מסוימת: מתכונים, גדלי מנות והמוצרים שבשימוש עשויים להשתנות.