באני צ'או

מה זה באמת

באני צ'או הוא מאכל רחוב מדרבן שמוגש כקארי בתוך כיכר לחם חלולה או רבע כיכר לחם. הלחם החלול משמשככלי להגשת הקארי, והפירור שהוצא ממנו משמש לספיגת הרוטב. מקורותיו קשורים לקהילות ההודיות-דרום-אפריקאיות של דרבן; סיפורי המוצא המפורטים חוזרים על עצמם לעיתים קרובות, אך אינם מוכחים באופן סופי.

את הכיכר חותכים ומוציאים ממנה את הפירור הרך, ואז ממלאים אותה בקארי מוכן. אפשר להשתמש בכבש, בעוף, בשעועית או בירקות, והקארי עשוי לנוע בין עדין לחריף. הלחם סופג את הרוטב, וכך הארוחה נוחה לנשיאה אך מלכלכת. המאכל נשאר קשור מאוד לדרבן, ואין תערובת בשר או תבלינים אחת שהיא הסטנדרט. רבע כיכר הוא הגודל הנפוץ, אך מופיעים גם חצאי כיכרות וגדלים אחרים.

איך מגישים

אוכלים אותו בדרך כלל ביד, תוך שימוש בחתיכות מהפירור שהוצא מהלחם כדי לגרוף את הקארי, ולבסוף אוכלים את קליפת הלחם. לצד המאכל מוגשת לעיתים סלט פשוט או סמבל. הקארי הוא מרכז המנה, ולכן יש לציין את סוג הבשר ורמת החריפות במקום להסתיר אותם מאחורי שם המאכל.

• מגישים טרי, בטמפרטורה ובמרקם המתאימים למאכל.
• התוספות עשויות להשתנות; יש לרשום אותן בנפרד כשאינן חלק בלתי נפרד מהמתכון.
• גודל המנה וההצגה תלויים במקום, מארוחה ביתית ועד צלחת במסעדה.

איך לכתוב את זה בתפריט

הלחם מבוסס חיטה ולכן זה חלק מהמאכל מטבעו. יש לציין את הבשר או הקטניות בקארי, מוצרי חלב, אגוזים ושאר אלרגנים. כדאי לברר אם הכיכר נאפית או מוכנה באותו מקום או באותו מכשיר טוסטר עם לחמים אחרים. יש לציין את גודל המנה ואת סוג הקארי. הטבעונות או הצמחונות של המנה תלויות במילוי ובמרק בפועל.

• יש לציין את המרכיבים המגדירים ואת אופן ההכנה, ולא להסתמך על שם מאכל לא מוכר בלבד.
• אין לתאר מאכל אזורי כייחודי למדינה אחת כשמסורת אוכל רחבה ומשותפת מתועדת.
• יש לברר במטבח את המתכון העדכני, את המרק, התוספות והציוד המשותף לפני מתן הבטחות תזונתיות.