סופו קנדיה סנגלי

מה זה באמת

סופו קנדיה הוא תבשיל סנגלי שגופו הסמיך והחלקלק מגיע מהבמיה. גרסאות סנגליות משתמשות בדגים, בסרטנאים ובשמן דקלים, והרוטב מוגש עם אורז. גרסה מקזמנס יכולה לשלב דג טרי ומעושן, דג מיובש, שרימפס, סרטן ולעיתים בשר. השם נכתב בכמה דרכים באלפבית הלטיני; “סופו קנדיה” היא תעתיק נפוץ.

הבמיה נחתכת לפרוסות או לקוביות ומתבשלת במרק מתובל היטב עד שהיא משחררת את המרקם הסמיך האופייני לה. הכנה מקזמנס משלבת דג טרי, דג מעושן ומיובש, שרימפס וסרטן, ובשר מופיע לעיתים גם הוא ברשימה; הפרופורציות בבית והפירות ים המדויקים משתנים. יכולים להופיע בצל, עגבנייה, צ'ילי ונטטו, תבלין מותסס. שמן דקלים תורם לצבע ולטעם. בתפריטים יש לציין את השילוב בפועל, משום שהשם לבדו אינו קובע איזה פירות ים או איזה בשר נמצאים בתבשיל.

התבשיל אינו מוגדר על ידי מין דג אחד חובה או רשימת פירות ים קבועה. הרוטב מסמיך ככל שהבמיה מתבשלת; זה אינו מרק חלק ומעוך. מאחר ש“מרק” בשם האנגלי עלול להטעות לגבי העקביות, יש לתאר בתפריט שמדובר בתבשיל במיה סמיך. אורז הוא ליווי נפוץ, מוגש בנפרד או מתחת לתבשיל.

איך מגישים

• מגישים חם עם אורז, ושומרים על חתיכות הבמיה והרוטב יחד.
• יש לציין אילו פירות ים או בשר נכללים בגרסה של המסעדה, ולא לתאר שילוב סטנדרטי מניח.
• יש לציין בהצהרת הרכיבים דג טרי, מעושן או מיובש ופירות ים, וכן תבלינים מותססים מפירות ים אם משתמשים בהם.

איך לכתוב את זה בתפריט

• להשתמש ב“סופו קנדיה סנגלי” ולתאר אותו כתבשיל במיה סמיך.
• לציין את הדגים ופירות הים שבפועל נמצאים בתבשיל; לצהיר על אלרגנים של דגים ושל סרטנאים או רכיכות כשהם קיימים.
• לציין אם שמן דקלים הוא חלק מהמתכון, וכן לרשום אורז כליווי כשהוא מסופק.

התזונה היא הערכה בעלת ביטחון נמוך ל-100 גרם לגרסת במיה ודג, ללא אורז. כמות שמן הדקלים ובחירת פירות הים משפיעות מאוד על התוצאה. גרסה מייצגת כוללת דג, סרטנאים ורכיכות מיובשות; יש לאמת את פירות הים בפועל, את התיבול ואת בקרות הזיהום הצולב לפני שמתבצעות טענות אלרגניות.